תוכלו לטפס על הקילימנג’רו בכל עת של השנה, אך הזמן הטוב ביותר לטפס על הפסגה הגבוהה ביותר באפריקה הוא מיוני עד אמצע מרץ (למעט נובמבר). פברואר הוא החודש הטוב ביותר מכיוון שהטמפרטורה גבוהה ושינויי הגשמים נמוכים. עונת הגשמים מתחילה מאמצע מרץ עד יוני ונובמבר. עם זאת, ישנם אנשים שבוחרים לטפס על הקילימנג’רו באפריל או בנובמבר מכיוון ששקט יותר ופחות צפוף בשבילים.
האם אתם חולמים לטפס על הקילימנג’רו אך תוהים אם תוכלו לעשות זאת? טיפוס על הקילימנג’רו הוא בהחלט אתגר, אך אינכם צריכים להיות מטפסים מנוסים כדי להגיע לפסגה. אם אתם בכושר ובריאים, זה בהחלט אפשרי. יש לנו צוות מנוסה ומקצועי שיכול לקחת אתכם בבטחה לפסגה.
זו הסיבה ש-95% מהאורחים שלנו מגיעים לפסגת ההר הגבוה ביותר באפריקה. ישנם מספר דברים שתוכלו לעשות כדי להגדיל את הסיכויים שלכם להגיע לפסגה ולהבטיח שתיהנו מהטיול. אחד מהם הוא לקנות ציוד טוב ולתרגל טיולים רגליים במדינתכם במשך מספר חודשים לפני שאתם יוצאים לדרך. מכיוון שמחלת גבהים היא סיבה עיקרית לכך שאנשים לא מגיעים לפסגה, חשוב לקחת את הזמן. תנו לגוף שלכם זמן להתאקלם. בדקו איזה מסלול טיפוס מתאים לכם ביותר למטה.
לאחר שהחלטתם לטפס על הקילימנג’רו, השאלה העיקרית היא איזה מסלול לבחור. ישנם שבעה מסלולים שונים לפסגה. כולם משתנים באורך, ברמת הקושי, בנוף, בתנועה, במקומות הלינה ועוד. בהתבסס על הניסיון שלנו, אנו ממליצים לבחור באחד משלושת המסלולים הראשונים.
מסלול למשו: זהו מסלול מעט יותר רגוע, המאפשר 8 ימי התאקלמות ועם איזון טוב של גובה באזורי הקמפינג. הנוף יפהפה באמת, עובר דרך יערות ומעברים. שיעור ההצלחה הוא 88% לפסגת אוהורו ו-94% לנקודת סטלה.
מסלול מרנגו: המכונה לעתים קרובות “מסלול קוקה קולה”, זהו המסלול העתיק ביותר במעלה הקילימנג’רו ואחד הפופולריים ביותר. על ידי ביצוע מסלול מרנגו, תחזרו על הטיפוס המוצלח הראשון לקילימנג’רו על ידי הנס מאייר בשנת 1889. השביל ממוקם בפארק הלאומי קילימנג’רו, וחוצה את כל אזורי האקלים של ההר, מיערות גשם ועד מדבר אלפיני. באופן ייחודי, זהו המסלול היחיד המציע לינה בסגנון מעונות.
מסלול מצ’אמה: זהו המסלול הפופולרי ביותר, ולכן יכול להיות צפוף למדי. הוא עוקף את מסלול מרנגו מבחינת פופולריות, ולמרות שהוא מציע נופים מרהיבים ממערב להר, אנו סבורים שהפופולריות שלו פגעה במידה מסוימת באיכותו.
מסלול רונגאי: זהו המסלול האהוב עלינו בן 6 הימים. הוא מתחיל בטיפוס בצד הצפוני של ההר ואין שני לו מבחינת נוף והצלחה בפסגה. יש גם גמישות מסוימת כאן, שכן ניתן להוסיף יום שיעניק לכם זמן נוסף להתאקלם ויגדיל את הסיכויים שלכם לטפס לפסגה. שיעור ההצלחה במסלול בן 7 הימים הוא 74% לאוהורו ו-88% לגילמן’ס פוינט.
שביל שירה: זהו מסלול בן 8 ימים שלוקח אתכם דרך הטבע הפראי הבתולי של רמת שירה, סביב גבעת מויר ההררית והיפה וגבעות לנט, לפני שהוא עובר מתחת לשדות הקרח קיבו כדי להגיע לפסגה דרך מחנה בארפו.
שביל שירה מתקרב לפסגה ממערב ומיועד למי שרוצה נוף ללא הפרעה ורחוק מההמונים. שיעור ההצלחה בפסגה הוא 86% לפסגת אוהורו ו-93% לסטלה פוינט.
מסלול אומבווה: מסלול קצר, תלול וישיר. הוא נחשב לקשה מאוד והוא המסלול התובעני ביותר בקילימנג’רו. בשל הגישה המהירה אליו, אומבווה אינו מספק את השלבים הדרושים להתאקלמות לגובה. למרות שיש מעט מאוד תנועה במסלול זה, גם סיכויי ההצלחה נמוכים. המסלול מוצע למשך שישה ימים לפחות, אם כי מומלץ לשבעה ימים בעת ניסיון. את מסלול אומבווה יש לנסות רק מטיילים חזקים מאוד שבטוחים בכישורי ההתאקלמות שלהם.
המסלול הצפוני: מכיוון שמדובר בטיפוס של 9 ימים, כמעט כולם מגיעים לפסגה במסלול הצפוני. אפשר לעשות את זה ב-8 ימים, אבל 9 ימים זה קצת יותר מרגיע! מסלול זה מיועד לאוהבי הרים, וגם לאלו המחפשים בדידות בהרים – קשה למצוא אותה בקילימנג’רו, כך שזו תוספת נחמדה למסלול הצפוני.
© 2025 Nyange Adventures All Rights Reserved.
